תחקור תאונות עבודה לפי מודל M5

גורמי התאונה
תאונות אינן קורות הן נגרמות. הבנת הגורמים לתאונות הינה בעלת חשיבות רבה למאמצי מניעה של תאונות עתידיות. 
אם נבין את מנגנוני הכשל, את התרחישים המזיקים, ואת הגורמים השורשיים אשר אפשרו אירוע של תאונה מסוימת, נוכל לנקוט באמצעים מתאימים כדי שתאונה דומה לא תתרחש בעתיד. 
חוקרי תאונות עדיין מחפשים תיאוריות אוניברסליות של גורמי תאונות, המסוגלת לאפיין לא רק את הגורמים לסוג תאונות מסוים, אלא את הגורמים המשפיעים על התרחשות של כל תאונת עבודה שהיא. 
תיאוריות מוקדמות של גורמי תאונות (כגון תיאורית העלילות לתאונה) נטו להיות חד-גורמיות, כלומר למצוא גורם עיקרי אחד האחראי לתאונה.  
תיאוריות מתקדמות יותר הן תיאוריות "דומינו" שונות, המציגות סדרה עוקבת של אירועים המהווים את הסיבה לתאונה. רב תיאוריות הדומינו עושות שימוש במושגים "התנהגות לא בטוחה" ו-"מצב לא בטוח" אותם טבע היינריך עוד בשנות העשרים המוקדמות. 
בשנות השישים החלו להופיע תיאוריות רב-גורמיות, המאתרות כשלים בכל מרכיבי העבודה: אדם, ציוד/חומר, סביבה, שיטה, ניהול ועוד. 

 

מודל M5 לניתוח תאונות עבודה
מודל 5M’s פותח במקור על ידי חיל הים של ארה"ב ואומץ על ידי חיל האוויר הישראלי לצורך  ניתוח תאונות.
המודל  עוסק בניתוח תאונות על פי חמישה גורמי כשל אפשריים:
1. גורמי ניהול  Management  
2. גורמי משימה Mission
3. גורמי אנוש Man 
4. גורמי סביבה Medium  
5. גורמי מכונה Machine  

 
יישום מוצלח של המודל מחייב בחינה של כל אחד מהמרכיבים בנפרד ובהמשך בדיקת מידת ההשפעה בין הגורמים.
 
1. גורמי ניהול - Management  
במחקר שעשה קרי (Karr, 1950), התברר כי תאונות רבות יותר מתרחשות באגפים שבהם היה סיכוי קלוש לקידום מקצועי, העשרת תפקיד או העצמת תפקיד. 
חומרת תאונות גדולה יותר נמצאה באגפים שבהם רוב דומיננטי של עובדים גבריים, חוסר הענקת המלצות, היעדרותם של עובדים צעירים.  
במחקר נוסף שהלך על פי אותם קוים (Sherman et al; 1957 in Karn, 1966) נמצא שלגורמים כמו פיטורים עונתיים, הימצאות מפעלים אחרים באזור, גודל המפעל וכדומה יש קשר לתדירות תאונות העבודה. 
גורמים כגון, חלוקת מזון לא שוויונית, היעדרויות, טמפרטורה קיצונית, לכלוך, הזעה וכדומה, נמצאו קשורים לחומרת התאונה. 
אלה דפוסים של גורמים שנוטים ללכת יחד ויוצרים אוירה שקשורה במתאם ישיר לתאונות עבודה. 
על ההנהלה הבכירה ליצור אוירה ארגונית כללית המציבה את בטיחות העבודה וחיי העובדים מעל לכל העדפה אחרת וזאת תוך קידום הנושא במעשים ולא רק לפרוטוקול.
2.    גורמי משימה -  Mission
כדי להקטין את האפשרות לטעויות בביצוע המשימה, רצוי להשתמש בטכניקות ניהול לפי יעדים. שיטה זו גורמת להבנה עמוקה מצד העובדים לגבי מה מצפים מהם תוך הקטנת טעויות אפשריות. אימוץ  הטכניקה מאפשרת השגת הסכמה בין מנהלים והכפופים להם לגבי היעדים, המטרות והתקנים שהעובדים אמורים להשיג כדי שלהם ולממונים עליהם יהיה אמצעי מדידה כמותי ואובייקטיבי של טיב ביצועיהם.
 
3.    גורם אנושי - MAN
בפרק זה בוחנים את כל הסיבות  והגורמים הקשורים לגורם האנושע הקשורים באופן ישיר או עקיף בתאונה והשפיעו על נסיבות התאונה, תוך בדיקת קשרי הגומלין ליתר מרכיבי המודל.
 
תחומי החקירה יתמקדו בנושאים כגון:
 
עייפות
השפעתה של עייפות פיזית על תאונות עבודה והקשר לשעה הספציפית במהלך יום העבודה. מחקרים מוקדמים הראו שניתן להפחית את מספר התאונות במידה ומקצרים את יום העבודה וזאת מפני שהפחיתו את העייפות. 
אם ברצוננו להבין את כל היקף תופעת העייפות עלינו גם לדעת מה העובדים עושים מחוץ לשעות  העבודה שלהם. מחקרים מנסים להתמקד במספר הספציפי של שעות העבודה שגורמים לעייפות.
 
למשל, מחקר על טייסים (Borowsky & Wall, 1983 in Berry & Houston, 1993)   מצא שאלה שעבדו 10 שעות או יותר היו מועדים יותר לתאונה.  ידוע כי הריתמוס הביולוגי של האדם תלוי במחזוריות השמש,  ולכן השפעת העייפות על תאונות תלויה בלוח הזמנים ובסוג העבודה. השפעה זו הובילה לתופעות כמו חוסר תשומת לב או חוסר פרופורציה הגורמים  להשלכות חמורות במיוחד אם העבודה מסוכנת או נדרשת איכות ביצוע ברמה גבוהה. (Levin,Oler & Whiteside, 1985) מחקר על עובדי משמרות בבית חרושת לצבע מצא יותר תאונות במשמרות לילה מאשר במשמרות יום בייחוד ב- 3 השעות האחרונות של המשמרת. 
בנוסף, עייפות פיזית תורמת לתאונות מפני שהיא מקטינה את יכולת הריכוז של העובד. עייפות פסיכולוגית, שעמום או מונוטוניה פועלים בצורה דומה. כאשר רמת הערנות והדריכות יורדת, כך גם איכות התפקוד בעבודה.
 
קושי בראיה
במחקר של (Kephart & Tiffin 1950 in Maier & Verser)
נמצא שלעובדים שעברו את  מבחן חדות ראיה היו פחות תאונות. מאז, מחקרים אחרים מצאו שיכולות ראייה מאפשרות להבחין בין  עובדים שסטטיסטית מעורבים בפחות או יותר תאונות. (Menon, 1970 in Berry & Houston, 1993)
 
חוקרים גם הפנו את תשומת לבם לתהליכי הראיה שמעורבים במיספרספציה. לדוגמא, חוקר בשם רוסקו ב-1982 מצא, ששיפוטים מוטעים של טייסים הטסים בלילה קשור בחלקו לפוקוס העין בתנאי אור חלש. אי היכולת לגלות תנועת מטוסים אחרים בטיסות לילה קשורה לנטיה הטבעית של העין להתנגד למיקוד מחדש על גירוי רחוק לאחר שהתמקדה בגירוי קרוב.
שימוש באלכוהול ובסמים
יש תמיכה מחקרית נרחבת לקשר שבין שימוש באלכוהול וסמים להתנהגות מועדת לתאונה.  (Shain, 1982 in Berry & Houston, 1993) 
שיין מציין ששימוש  באלכוהול וסמים מורידים משמעותית את היכולות התפיסתית והקוגניטיביות של האדם. יתכן, כפי שהוזכר שבמקרה של עייפות הסכנה הנשקפת הינה חמורה יותר כאשר אנו עוסקים בסוגי עבודות מסוימים כגון נהיגה ותפעול ציוד תעשייתי. 
 
מתח נפשי
ידוע שיש השפעה בין מתח נפשי  Stress  על תאונות, כמו כן מתח נפשי מתמשך ודאגות אישיות יגרום  להסב תשומת לב ממטלות ירידה בזהירות עד כדי  גרימת תאונה  .(Hansen, 1989 in Berry & Houston, 1993)   שני מחקרים שחקרו תאונות מטוסים מספקים תמיכה בזה.
 
אינדיווידואלים שנמצאו כאחראים יותר לתאונה סבלו מבעיות אישיות קשות יותר מאלה שלא נתפסו כאחראים אישית לאירוע התאונה Alkov, Borowsky & Gaynor, 1982; Alkov, Borowsky & Gaynor, 1985 in Berry & Houston,)  .(1993 
נמצא ב-20% מהזמן העובד במצב  האמוציונלי ירוד וכאשר זה האחרון בשפל מתרחשות יותר מחצי מ- 400 תאונות העבודה קטנות  שנחקרו במשך תקופה זו. 
(Hersey, 1936 in Karn,1966) 
 
ידע מקצועי
סביר להניח שעל מנת להגיב נכונה לסכנה בעבודה צריך שיהיה לעובד ידע בסיסי ומספיק כדי להגיב נכון לסימני אזהרה בסביבת העבודה.
ידיעת העבודה נמדדת על ידי הכשרה וניסיון, כשיותר ניסיון פירושו יותר ידע עבודה. מחקרים מאששים את הציפיה שלעובדים עם יותר ניסיון קורות פחות תאונות. גרף התאונות הינו גבוה בקרב עובדים בלתי מנוסים אולם יורד במהירות ככל שהעובד שוהה יותר בתפקיד.
 
מחקרים מראים שלעובדים עם פחות משנת נסיון קורות יותר תאונות המסתיימות בפציעה מאשר לעובדים מנוסים יותר. למרות זאת, עובדים חדשים לגמרי הם המככבים בתחתית טבלת התאונות, ככל הנראה בגלל שטווח העיסוק שלהם מוגבל יותר מעובדים אחרים ולכן הם נחשפים פחות לסכנות.  (Keyserling, 1983)
 
גיל העובד
משתנה מתקשר הוא גיל העובד. צעירים מעורבים יותר בתאונות עבודה וישנה נטיה להסביר את הקשר בין תאונות עבודה לגיל צעיר בעזרת חוסר ניסיון. אולם, על פי החוקרים מדובר בחוסר הסתגלות שמופיעה בבגרות המוקדמת ובאה לידי ביטוי בנטילת סיכונים, המלווים לעיתים בשנאה ממסדית הכוללת אי ציות לחוקים ובכללם חוקים בטיחותיים  .(Maier & Verser, 1982)

 

4. גורמי סביבה -  Media 
ההגדרה של סכנה סביבתית היא כל אספקט של הסביבה הפיזית שטמון בה הפוטנציאל או הסבירות (Karn, 1966) להופעת תאונת עבודה. ומכאן שגורמים סביבתיים לא סבירים מגבירים התנהגות מכוונת לתאונת עבודה. סכנות בתחום הזה כוללות אספקטים של הסביבה הפיזית בעבודה כגון:
 
תאורה גרועה 
הגורמת לירידה זמנית בראות מה שמאפשר לסכנות שונות להיות חבויות מהעין. בנוסף, הופעת התאונות גדלה ב-25% כאשר התאורה היא מלאכותית ולא טבעית (Maier & Verser, 1982) 
 
טמפרטורה סביבה
תלויה בסוג העבודה ולבוש   העובד. הקשר בין טמפרטורה לבין התנהגות לא בטיחותית הוא הינו ביחס ישר בטווח טמפ' מסוים , קרי התנהגות לא בטיחותית מצד העובדים מופיעה לעיתים קרובות בטמפ' מתחת ל-17 מעלות או מעל ל-23 מעלות צלסיוס.
 
רעש מזיק או מטריד
ככל שגוברת עוצמת הרעש כך גדל המטרד, ככל שהרעש מתמשך  יותר הופך הוא למטריד מציק. רעש שעוצמתו עולה ויורדת מפריע יותר מרעש קבוע.
רעש בשעות המנוחה מטריד יותר מרעש בשעות היום, מגוון קולות ברעש מגביר את רמת המטרד, נזקי הרעש עלולים לפגוע בכושר השמיעה של העובדים עד לחרשות מוחלטת, יש לו השפעה על כושר הריכוז שלהם ועל יעילות עבודתם השפעות אלו עלולות לגרום לתאונות בעבודה.

5. גורמי מכונה - Machine
 
עיצוב המכונה 
מקור נוסף לסכנות הוא עיצוב ציוד העבודה. לפעמים השיפור שנעשה לציוד עלול להטעות את מפעילו, ולגרום לו לעשות הערכת חסר של מידת הסיכון הכרוכה בשימוש בו.
למשל, מכוניות כבדות יותר שלהן פוטנציאל שרידות גדול יותר לתאונות דרכים, גם מפחיתות את תחושת המהירות כאשר נוסעים בהן וגורמות לנהגיהן לנהוג בהן מהר יותר מאשר מכוניות קלות. (Wasielewski, 1984 in Berry & Houston, 1993)
אוטומציה 
לטענתו של קרו רצוי (Karn, 1966) שציוד יהיה יותר אוטומטי כך ייטב כדי להקטין תאונות אפשריות, אך אין זה תמיד נכון מבחינה פסיכולוגית, מכיוון שחשוב שלעובד תהיה מספיק עבודה על מנת למנוע "שעמום" שיגרום לירידה בערנות ויגרום בסופו של דבר לתאונה.

 

קוגניציה של סכנות
הצורה שבה אנו מגיבים לסיטואציה מסוכנת תהיה תלויה במידה שבה אנו מאמינים שהיא מסוכנת. לעיתים אנו ניכנס לסיטואציה כזו מפני שאין בידינו מידע שמצביע על סכנה או מפני שאנו מפרשים אותה כלא מסוכנת, כאשר אנו מתפעלים ציוד שאנו תופסים כמסוכן, אנו נתנהג ביתר זהירות.
אולם, כשנתפעל ציוד חדשני ולכאורה בטוח כגון מכונית חדשה, נהיה פחות זהירים. תפיסה של סכנות היא בעין המתבונן (1980  .(Edwards & Hahn,הבדלים אלה אפשר להסביר בעזרת ההתנסויות השונות שלנו והדרכים בהן אנו חושבים על סכנות פוטנציאליות. בקרב אנשים שמעולם לא חוו חוויות שליליות בחייהם כגון פציעה או תאונה נרשמה תחושה של אי-פגיעות, תחושה זו יכולה להשפיע על הדרך שבה אנשים מפרשים מצבים מסוכנים.
אולי יעניין אותך גם...
אליעזר מזל 3, קומה 1, ראשון לציון מערב, ת.ד. 17149 
עשו לנו לייק
  • Momenteken Facebook
  • YouTube MomenTeken
למגיעים ברכב
  • למיקום במפה
  • moovit
צפו בהרצאות
למגיעים בתחבורה ציבורת
משרד: 03-962-5552 שלוחה 1
פקס:   03-951-9397
דוא"ל:  info@momenteken.com

​© 2019 MomenTeken All Rights Reserved                 תנאי שימוש ופרטיות